מתי בפעם האחרונה עשית עמידת ידיים ?באמת…עם יד על הלב, מתי בפעם האחרונה ניסיתם לעשות משהו חדש לגמרי, משהו שונה לחלוטין מהדברים שאתם רגילים לעשות, משהו שאולי יביך אתכם, משהו שאולי לא תצליחו לעשות ?
אם אתם לא אלכס שטילוב או נבחרת ישראל בהתעמלות קרקע, כנראה שעמידת ידיים היא לא חלק מרפרטואר ההתנהגויות הקבועות שלכם. ההרגלים שלכם.
ושלא תבינו אותי לא נכון…הרגלים הם דבר מצוין !
ברמה הפיזיולוגית יש לכולנו איזור במוח שאחראי על כך שפעולות מסויימות יהפכו מסדרה של צעדים מודעים לסדרה של פעולות אוטומאטיות שכמעט ולא דורשות מחשבה, להרגל. הרגלים נוצרים משום שהמוח "מבקש" כל הזמן להתאמץ כמה כמה שפחות. כאשר המוח "פועל" על בסיס ההרגלים הוא יעיל יותר, בעיקר משום שהוא מאפשר לנו להפסיק לחשוב כל הזמן על התנהגויות בסיסיות כמו אכילה, הליכה וכד'. רק תחשבו איך היינו מתפקדים אם היינו צריכים לחשוב על כל צעד שאנחנו עושים (להרים את הרגל, לעשות צעד קדימה, להוריד את הרגל, להרים את הרגל השניה וכו'…).
הבעיה היא שהרגלים קשה מאוד לשבור וכך יוצא שמשלב מסוים בחיינו אנחנו הופכים "עבדים" להרגלים שלנו, או כמו שהיטיב לומר צ'ארלס נובל: "קודם אנחנו עושים את ההרגלים שלנו ואז ההרגלים שלנו עושים אותנו". אנחנו מוצאים את עצמינו אוכלים אותם מזונות, מבלים במקומות בעלי אופי דומה, עושים את אותו אימון בחדר הכושר, נוהגים באותם מסלולים (אלא אם WAZE "מכריח" אותנו אחרת) ואפילו מנווטים במסלול קבוע בסופר.
אם כילדים עוד הרשינו לעצמינו להתנסות בדברים חדשים לחלוטין, הרי שכבוגרים, עמוסים בהרגלים שרכשנו במהלך השנים ובתחושה של "זה לא בשבילי", אנחנו פשוט לא מנסים לחוות ולהתנסות בדברים חדשים. חלק מהסירוב לנסות דברים חדשים נובע הרבה פעמים גם מהלחץ, החרדה והחשש מכישלון, "ואם לא אצליח ? מה יגידו עלי ? מה אחשוב על עצמי ?" אז הרבה פעמים אנחנו פשוט לא מנסים וחבל…
חבל כי אושר והצלחה בחיים לא קשורים רק לדברים שאנחנו רגילים ואוהבים לעשות אלא בעיקר לנכונות שלנו לצמוח ולהיות הרפתקנים מחוץ לאיזור הנוחות שלנו. אז נכון שהרפתקנות וסקרנות עלולים לשים אותנו באופן זמני בחוסר נוחות, אבל הם גם אלה שיקפיצו אותנו לשיאים פסיכולוגיים.
אז מפעם לפעם מומלץ לחפש חוויה חדשה, אולי מורכבת, אולי שיש בה חוסר ודאות, אולי שאפילו קצת מפחידה, אולי כזאת שבכלל לא בטוח שנצליח בה.
וידויי אישי…כשהייתי בכיתה ג' ניסיתי בפעם הראשונה והאחרונה לעשות עמידת ידיים. זה היה במסגרת מבחן בשיעור התעמלות שכלל עמידת ראש, טיפוס על עמוד, גלגול לפנים ו…עמידת ידיים. נכשלתי כישלון חרוץ בעמידת הידיים (וגם בטיפוס על העמוד) ועד היום התעודה שלי של סיום כיתה ג' נושאת את "אות הקלון" הזה.
גדלתי, התבגרתי, אבל כמובן שלא ניסיתי לעשות שוב עמידת ידיים (או לטפס על עמוד)…ביננו…בשביל מה ?!…ואם שוב לא אצליח, אדם בוגר בגילי ובמעמדי…
לא סיפרתי עדיין, אבל בשבועות האחרונים התחלתי לתרגל "קרוספיט" במועדון בהרצליה וכחלק קבוע מהשיעורים אנחנו לומדים כישורים מגוונים ביניהם גם עמידת ידיים…
וכך יצא שהתרגול באחד מאימוני השבוע כלל עמידת ידיים (כשלב בדרך לתרגיל מורכב יותר)…
תחושת הלחץ והמבוכה מילאו אותי, במיוחד כשעומרי המדריך הראשי ביקש ממי שלא יודע לעשות עמידת ידיים לגשת הצידה לתרגול נפרד עם המדריכה שירלי. "מה יהיה אם לא אצליח ? איזו בושה…למה אני בכלל צריך את זה…מה לעשות ?" אז ניסיתי…התרסקתי באופן מגוחך לגמרי כמה פעמים אבל בסוף הצלחתי (ותודה לשירלי…). נשמע אולי מטופש, אולי קטן ולא משמעותי, אבל מבחינתי זה היה תיקון לחוויה שלילית מלפני 35 שנים ובעיקר תחושה של הצלחה במשהו חדש.
בשבוע הבא אלמד לקפוץ בחבל…
ועכשיו הכדור עובר אליכם…מה תהיה "עמידת הידיים" שלכם ?
מה תעשו השבוע, שיהיה אחר, שונה ולא שגרתי ? זה לא חייב להיות משהו גרנדיוזי, זה יכול להיות לנסוע באוטובוס, לטייל רגלית בשכונה שאתם לא מכירים, זה יכול להיות ללכת לחוג חדש, לפתח שיחה עם שכן…כל דבר שיכול לעורר את הסקרנות וההרפתקנות, שיכול לעורר יציאה מאיזור הנוחות של ההרגלים שלכם.
זכרו, אם המחשבה גורמת לכם להרגיש קצת לא נוח, אם יש בכם קצת התנגדות פנימית…זה בסדר…אלו ההרגלים שרוצים לשמור על הקיים, לשמור עליכם. הודו להם וצאו להתנסויות חדשות שיובילו אתכם לחוויות, הרפתקאות, הצלחות וגם…להרגלים חדשים… 
תגובות יתקבלו בשמחה…
נהניתם לקרוא – תנו בלייק.
חושבים שגם אחרים יכולים להרוויח מקריאת המאמר – שתפו.
רוצים לגלות איך תוכלו להגיע לביצועי שיא בעזרת כלים מדעיים – לחצו כאן
מאחל לכם יום של הרפתקאות והתנסויות חדשות
עופר
