במקום לחטט בתסביכים, הפסיכולוגיה החיובית מתמקדת בכשרונות של האדם, ביכולת שלו לאהוב ולשמוח. המסקנות? לא צריך עושר, הישגים או בריאות כדי להיות מאושרים
בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה גובשו מטרות העל של הפסיכולוגיה: ריפוי מחלות נפש, שיפור אורח החיים וזיהוי כישרון ויכולת והעצמתם. המטרה הראשונה הושגה באופן מרשים: כיום ענף הפסיכולוגיה הקלינית יודע לטפל במגוון מחלות נפש ולהקל על סבלם של החולים. נוצר גם ה-DSM, התנ"ך ו"מגדיר המחלות" של הפרעות הנפש.
אך באופן מוזר, שתי המטרות האחרות נזנחו כמעט לחלוטין. המודל הרפואי היה המודל הדומיננטי: לאדם יש ליקוי או סבל ויש להקל על מצוקתו.
תנועת הפסיכולוגיה החיובית נוסדה בשנת 1998 ע"י פרופ' מרטין סליגמן, שהיה באותה תקופה ראש ארגון הפסיכולוגים בארה"ב (APA). הפסיכולוגיה החיובית מתמקדת במקורות הבריאות והשגשוג ולא רק בחולי, בסבל ובמצוקה. היא יוצאת בנקודת מוצא שטוענת שפסיכולוגיה אינה קשורה רק ללימוד מחלות וטיפול בהן אלא גם ללימוד ופיתוח של יכולות כמו חוזק ועוצמה.
הפסיכולוגיה החיובית גורסת שזו שאיפה לגיטימית להיות מאושר, אך בניגוד להרצאות ולסדנאות המציפות את השוק, הפסיכולוגיה החיובית לא מציעה פתרונות קסם ואשליות ("תקרא את הספר הזה ותהיה מאושר") אלא כלים ישומיים המבוססים על מחקר אקדמי וניסויים אמפיריים.
למעשה הפסיכולוגיה החיובית שמה לה כמטרה לגשר בין הידע שנצבר ב"מגדל השן" האקדמי לבין הצורך בידע בקרב הציבור הרחב. היא עוסקת, בין היתר, בחיפוש אחר האושר, בשאיפה לתחושת סיפוק ורווחה אישית, אופטימיות, תקווה, היכולת לאהוב, סלחנות, אלטרואיזם, טוב לב, הומור, חוזקות האדם והשימוש בהן לשיפור איכות חייו.
לא בריאות, לא הישגים, לא עושר
חוקרי הפסיכולוגיה החיובית חשפו ממצאים מפתיעים לגבי מקורות האושר של האדם.
מחקריהם הוכיחו שלדברים טובים ולהישגים גבוהים יש השפעה נמוכה ולטווח קצר בלבד על רמת האושר. הסיבה לכך היא ה"שגרה ההדוניסטית" שבה אנו חיים, הגורמת לנו להסתגל מהר לדברים טובים ולהתייחס אליהם כמובנים מאליהם. ככל שאנחנו צוברים יותר הישגים הציפיות שלנו עולות ולמעשה כל הדברים שבשבילם עבדנו בעבר כל כך קשה כבר לא גורמים לנו אושר. אנחנו מציבים לעצמנו יעד חדש והגיענו אליו הוא לא שוב מספיק לנו, וחוזר חלילה.
לא במקרה שבעמק הסיליקון שבקליפורניה, אחד ממרכזי ההיי-טק העולמיים, התפתחה התמחות מיוחדת של פסיכולוגים המטפלים בנערי הסטארט-אפ המבריקים, שבגיל צעיר מאוד הגשימו את כל החלומות הכלכליים והעסקיים שאדם בעולם המערבי יכול לייחל להם. למרות, ואולי בגלל כיבוש הפסגות הגבוהות ביותר, רבים מהסטארטאפיסטים אינם מאושרים וחשים תסכול עמוק במיוחד: אין להם עוד לאן לשאוף.
באופן מפתיע גם הקשר בין עושר לאושר הוא מוגבל מאוד. בממוצע, במדינות המערב, העשירים מאושרים רק במידה מזערית יותר מהעניים. יותר מהכסף עצמו, מה שמשפיע על מידת האושר הוא מידת חשיבותו של הכסף בעיני האדם. אדם יכול להיות עני על פי נתוני הסטטיסטיקאי הממשלתי, אך הוא יהיה שמח בחלקו ולא ירגיש מחסור. לעומתו אדם עשיר בכל קנה מידה עלול לחוש אומלל מכיוון שחסר לו כסף.
כך גם לגבי בריאות: הבריאות האובייקטיבית קשורה לאושר רק באופן רופף. הדבר החשוב והמשפיע על מידת האושר שלנו הוא הדרך שבה אנחנו תופסים את הבריאות שלנו (התפיסה הסובייקטיבית). לא פעם אנחנו נתקלים באדם אשר ידוע לנו שסובל ממחלה קשה, אבל הוא תופס את עצמו כבריא, דבר המשפיע על רמת האושר שלו – כשלרמת האושר יש גם השפעה על חומרת מחלתו האמיתית.
הגיל לרוב אינו משפיע על רמת האושר. מה שמשתנה ככל שעוברות השנים הוא עוצמת הרגשות: תגובות רגשיות קיצוניות הופכות לנדירות יותר ויותר. בהתאם, שביעות הרצון מהחיים דווקא עשויה לעלות כל שאנחנו מתבגרים, מכיוון שאנחנו לומדים להתמקד בפרטים החשובים באמת, לחיות חיים פשוטים ולא לצאת מפרופורציה.
בקיצור: זוגיות טובה, חברים וספורט
נישואין (טובים כמובן), קשורים בקשר הדוק לאושר. נמצא כי אנשים הנשואים באושר מאושרים הרבה יותר מרווקים וגרושים. עם זאת, חשוב לציין כי בקרב זוגות הנמצאים בקשר שאינו טוב במיוחד נמצאו רמות נמוכות יותר של אושר מאלו של הרווקים והגרושים.
בתחום חיי החברה מצאו החוקרים כי המאושרים ביותר הם אלה המנהלים חיי חברה עשירים ומגוונים. המאושרים ביותר מבלים לבד פחות זמן מהאחרים ומבלים יותר זמן בקשרים חברתיים.
פעילות גופנית תורמת גם היא, באופן מובהק, להעלאת רמת האושר ואיכות החיים. במחקר שבוצע באוניברסיטת דיוק שבארה"ב, נמצא שלפעילות אירובית (ריצה, הליכה, שחייה וכד') המבוצעת בהתמדה 3 פעמים בשבוע במשך 30 דקות יש השפעה כימית הדומה להשפעה של כדור נגד חרדה.
פעילות נוספת המעלה את רמת האושר היא מדיטציה או דמיון מודרך. אנשים השולטים בטכניקת המדיטציה פתוחים יותר לרגשות חיוביים וחסינים יותר לרגשות שליליים.
השימוש בחוזקות האדם (בניגוד לחולשות) מהווה גם הוא נדבך חשוב בפסיכולוגיה החיובית. באוניברסיטת פנסילבניה שבארה"ב פותח שאלון החוזקות, שאלון אינטרנטי בן 240 שאלות, הבוחן את 24 חוזקות האדם ומאפשר לכל אדם לזהות מהן 5 חוזקותיו העיקריות. מחקרים חוזרים ומראים שאנשים היודעים לזהות את תכונותיהם החזקות ומשתמשים בהן באופן תדיר מפגינים שביעות רצון והנאה גדולה יותר מהחיים.
נטייתנו הטבעית היא להתמקד בשלילי בשל הבולטות שלו. הפסיכולוגיה החיובית קוראת לנסות ולאזן בין שני הקטבים, ולפנות יותר מקום לחיובי.
להגיד תודה
באחד המחקרים הבולטים בתחום ניסו בשנת 2005 פרופ' סליגמן, פרופ' פיטרסון וחוקרים נוספים לאתר פעילות המשפיעה באופן ישיר, חיובי ולאורך זמן על רמת האושר של האדם.
נמצא בבירור שהפעילות ששמה "שלושה דברים טובים" היא בעלת ההשפעה הגבוהה וארוכת הטווח ביותר על אושרו של האדם.
הפעילות פשוטה מאוד לביצוע: לרשום מדי ערב, לפני השינה, שלושה דברים טובים שעליהם אנו מכירים תודה. במציאות של היום אנחנו לא עוצרים להודות על מה שיש לנו, מקבלים זאת כמובן מאליו ומקטרים על מה שאין לנו. התמקדות במה שיש לנו משנה את האיזון לכיוון החיובי, במיוחד כשאנו מבצעים פעילות זאת לקראת השינה.
אנשים המבצעים את "שלושה דברים טובים" לאורך זמן מדווחים על רמות אושר גבוהות יותר ומספרים על הרחבת מעגל הדברים הטובים בחייהם ככל שעובר הזמן. המחקרים גם מוכיחים שוב ושוב שאנשים בעלי ראיית עולם חיובית יותר הם בריאים יותר גופנית ונפשית. המערכת החיסונית שלהם חזקה יותר, הם מאושרים יותר ומצליחים יותר.
הפסיכולוגיה החיובית מעודדת את האדם גם "להיות אנושי". או במילים אחרות, להרשות לעצמו לחוות גם רגשות שליליים. מותר להרגיש עצב, לחץ וכאב. כאשר אנחנו מקבלים את הרגשות השליליים כחלק מאיתנו, עוצמת ההשפעה שלהם עלינו יורדת. לעומת זאת, אם ננסה להילחם בהם השפעתם רק תגבר.
ארגז הכלים של הפסיכולוגיה החיובית מסייע רבות בעבודתם של המאמנים (Coaching), שמשתמשים בו להעצמת הלקוח, טיפוח חוזקותיו ויצירת שינוי אמיתי בחייו.
הכתבה התפרסמה ב: 12/7/2007