Coaching בישראל – המלך הוא עירום ?!

אם היית שואל אדם מין היישוב, לפני כשנתיים מה זה Coaching היית זוכה ברוב המקרים לתגובות של תמיהה. כיום לעומת זאת קשה למצוא אדם שאינו יודע מהו אימון אישי (Coaching).

כיום, הקלדת המילה Coaching במנוע החיפוש של Google והגבלת החיפוש לאתרים בישראל מעלה כמעט 300,000 אזכורים !.

האימון האישי הוא תהליך מקצועי המשלב מודלים וכלים מתחומים שונים. בתהליך זה מוגדר חזונו וייעודו של המתאמן, מוגדרים ערכיו האישיים ונבנית תוכנית פעולה יישומית למימושם. מטרתו העיקרית של האימון היא ליצור בחייו של המתאמן שינוי מתמיד וחיובי אשר יוביל למימוש הפוטנציאל האישי בחייו.

האימון מתמקד בהווה ובעתיד ויוצא מתוך נקודת הנחה שהמתאמן הוא המומחה לחייו, אין בו פגם והוא פעיל ואקטיבי. תפקידו של המאמן הוא להיות שותף לדרך ולוודא כי המתאמן נשאר על מסלול הלמידה והעשייה עד להשגת המטרה והשינוי המצופה. שורשיו של האימון בעולם הספורט, כאשר בהמשך התרחב לתחום האימון העסקי וכיום הוא מקיף את כל תחומי החיים וניתן למצוא מאמן מתמחה כמעט בכל נישה וסוגיה.

אין ספק שבעידן בו אנו נמצאים, כאשר כל אדם "מחפש משמעות"  (כמאמר ויקטור פראנקל), למאמן או ה Coach יש מקום חשוב כמלווה ותומך בתהליכי שינוי, צמיחה והעצמה. אם זאת, עולם התוכן של האימון מחייב הבנה מעמיקה ביסודות התומכים בשינוי: רגשות, אמונות, התנהגות ומחשבות.

למעשה, לא נגזים אם נאמר שהאימון (Coaching) נמצא בדיוק בתפר שבין טיפול לייעוץ. בין היתר, על המאמנים לדעת לאבחן מיהו הלקוח שאינו מתאים לאימון, במיוחד כאשר האימון נתפס כיום כ"טיפול טרנדי" וככזה שאינו נושא בחובו את הסטיגמה של הטיפול הפסיכולוגי.

אם ניקח לדוגמא אדם אשר אובחן וטופל בגין דיכאון קליני עמוק. הפסיכולוג, כאיש מקצוע, יוכל לזהות ולאבחן את המצב הרפואי עפ"י הגדרות ה DSM (מגדיר המחלות והפרעות הנפש) בהן הוא שולט. לעומת זאת, מאמן, החסר ידע וכישורי אבחון לא יזהה את המצב הקליני והוא עלול אפילו לקבל את הפונה לאימון, דבר אשר אינו תואם את כישוריו המקצועיים של המאמן מחד ואת מצבו הרפואי של הפונה מאידך.

מהפסקאות האחרונות ניתן להבין כי מצופה מהמאמן להיות בעל השכלה ו/או הבנה בנפש האדם, שאר רוח וניסיון חיים יוצאי דופן על מנת שיוכלו להוות מודל אמיתי למתאמנים.

על פניו נראה כי מסלול ההכשרה של מאמן מן הראוי שיכלול מערכת מיון קפדנית, הכשרה ארוכה במגוון תחומי ידע, פיקוח וליווי. צוות ההכשרה חייב להיות ממגוון מקצועות הטיפול והאימון, בעלי ידע וניסיון רב שנים.

אך האם זהו המצב בישראל ? צר לי לומר אך בדומה לתחומים אחרים במדינתנו גם כאן איש הישר בעיניו יעשה. נכון להיום אין מעורבות רגולטור (מטעם המדינה), אין חוק, השוק פרוץ והשרלטנות חוגגת.

לפני שאציג את התמונה העגומה, חשוב לציין שיש בארץ מאמנים מעולים וקיימים גם מוסדות הכשרה רציניים. אך בהעדר יכולת להבחין בין מאמן "חוקי" ל"מתחזה" ובין מאמן "ראוי ו"שאינו ראוי" אנשים, גופים אלה ובעיקר הלקוחות הם הנפגעים הישירים מהברדק הקיים בשוק האימון בארץ ואשר מוביל להרס וזילות המקצוע.

במהלך השנים האחרונות נעשו מספר ניסיונות רציניים ליצור מסגרת מקצועית בעלת כללים אחידים למקצוע האימון בישראל. ניסיונות אלו לא צלחו והובילו לשאלות נוספות כגון מי הוא זה הרשאי להגדיר ולקבוע. בעוד שבעולם כולו קיימים 27 בתי ספר שהוסמכו לאימון, בארץ קיימים למעלה מ 20 בתי ספר  (בשנת 2011 מעל 100 – ע.א.) המלמדים אימון בגישות שונות, אולם אף אחד מהם לא מפוקח ע"י המדינה. לא קיים פיקוח על התכנים המועברים, איכות הלימוד, משך ההכשרה וכישורי סגל המרצים.

בחלק לא מבוטל ממוסדות הלימוד אין מערכת מיון (או שהיא למראית עין בלבד) או נתוני סף לכניסה (כמו לדוגמא לימודים אקדמיים או גיל מינימלי) והקריטריון היחיד לקבלה לתוכנית ההכשרה הוא כספי.

ברוב המוסדות אין בחינת סיום, כמות הנכשלים היא אפסית (אם קיימת בכלל) ואין המשך ליווי מעקב ובקרה לאחר סיום הלימודים. למעשה אין מניעה מכל אדם בכל גיל ללמוד אימון או אפילו לפתוח בית ספר להסמכת מאמנים.

על פי נתונים לא רשמיים יש כיום בארץ למעלה מ 1000 מאמנים שסיימו תוכניות הכשרה ורבים עוד בדרך (בנתוני 2011 מעל 7000 – ע.א.).

נקצין את המצב ונאמר שאין כיום מניעה חוקית וכל אדם באשר הוא (גם אם לא הוסמך כמאמן) יכול להוסיף לכרטיס הביקור שלו את התואר "מאמן אישי". עד כמה שישמע מוזר, נכון להיום מאמן לא נדרש להיות בעל תעודת יושר וברוב המקרים גם אינו נדרש להתחייב לקוד אתי כל שהוא עם סיום הכשרתו. התוצאה הסופית היא אזרחים מן השורה ההופכים בקלות יתרה למאמנים אישיים או מכריזים על עצמם ככאלה ועוסקים בהכוונת חייהם של לקוחות ללא פיקוח.

אז מהיכן תבוא הישועה ? יתכן שהאור שבקצה המנהרה הוא הצעת "חוק העיסוק באימון האישי" שמניח על שולחן הכנסת לקריאה טרומית יו"ר ועדת הכספים בכנסת ח"כ סטס מיסז'ניקוב. ח"כ מיסז'ניקוב נחשף לפני מספר חודשים לבעייתיות והמורכבות של התחום והחליט להרים את הכפפה. הוא הוביל עבודת מטה מקיפה שבסיומה הועברה טיוטת החוק לבחינה בלשכה המשפטית לשם הכנתה לקריאה טרומית. החוק מנסה לתת מענה לבעיות הקיימות בשוק האימון בישראל תוך שמירה על איזון עדין וראוי בין השמירה על חופש העיסוק מחד והשמירה על האינטרס הציבורי מאידך.

הכתבה פורסמה ב: 21/6/2007

נכון ל 2011 החוק שהוגש לא הגיע לכדי מימוש ושוק האימון ממשיך להתנהל ללא רגולציה או פיקוח – ע.א.