תפסיקו להרוס לעצמכם !!!…שואלים איך ?!…התשובות בפנים…

 

האמת, שאנחנו, בני האדם – מצחיקים…

הרבה פעמים אנחנו מאמינים בדברים או מתנהגים בדרכים שנראה לנו שיסייעו לנו בטווח הקצר, רק כדי לגלות שאותן אמונות והתנהגויות מונעות מאיתנו לחיות את החיים שאנחנו באמת רוצים לחיות, להפוך לאנשים שאנחנו כל כך משתוקקים להיות, להגיע לביצועי השיא שלנו.

אשתף איתכם בסיפור של מכרה שלי – עדי. לא מזמן, בארוחת צהריים סיפרה לי עדי על תפקיד בכיר שהתפנה ובו היא חושקת. בתפקיד היו אתגרים מגוונים, נסיעות למדינות מרתקות, שכר יפה וגמישות מפתיעה של שעות ויכולת לעבוד מהבית. היא אמרה שאם תקבל את התפקיד זה יהיה מבחינתה "חלום שהתגשם".

אבל אז התחילה עדי למנות את הסיבות שבגללן היא אפילו לא תנסה להתמודד על התפקיד…שהיא לא טובה בראיונות ושהיא אף פעם לא קיבלה אימון או הדרכה שרבים מהמועמדים לתפקידים ניהוליים כיום מקבלים. היא הוסיפה שהיא בעודף משקל, מה שבטוח ישאיר רושם רע בראיון ובנוסף, שזו תקופה קשה בכלכלה, חברות רבות מפטרות עובדים בכירים, מה שאומר שיותר עובדים, בעלי כישורים גבוהים יותר משלה, יגישו את מועמדותם לתפקיד. היא חשבה שאם היא תעבור בהצלחה את הראיון היא תהיה מצויינת בתפקיד אבל לאור כל הסיבות, היא "ידעה" שאין לה שום סיכוי.

עדי לא הגישה מועמדות לתפקיד ובמקום זאת היא שלחה את מודעת הדרושים של המשרה לעמית לעבודה ועודדה אותו להגיש את מועמדותו. ו…הוא קיבל את התפקיד !

איך קורה שלעדי, בחורה מקסימה, מבריקה ובעלת מוסר עבודה גבוה יש רמות כל כך גבוהות של הרס עצמי ?

יש המון אנשים חכמים אפילו מבריקים, אנשים כמו עדי. הם מוגבלים ע"י התנהגויות שהפסיכולוגים מכנים "הכשלה-עצמית" (self-handicapping), שמשמעותן לצפות למכשול אמיתי או מדומיין שיעמוד בדרכם להצלחה ולהשתמש במכשול המצופה כתירוץ להתנהגות שלהם בפועל.

הכשלה-עצמית, היא מעין חבלה עצמית המאפשרת לנו להגן על עצמינו בפני הכאב הכרוך בלקיחת אחריות על הכשלונות שלנו – ואנשים עושים את זה כל הזמן!

במחקר פורץ דרך משנת 1978, הפסיכולוגים ברגלס וג'ונס מצאו שנבדקים שהצליחו במבחן (שהצלחה בו היתה מבוססת למעשה רק על מזל), נטו יותר מאחרים, לבחור לקחת סם "מדכא ביצועים" לפני שביצעו מבחן נוסף. במילים אחרות, הנבדקים הבטיחו באופן אקטיבי

שייכשלו במבחן הנוסף. על ידי פעולה זו, הם יכלו להאשים את הסם שלקחו, בביצועים הגרועים שלהם במבחן השני וגם להגן על תחושת ההצלחה המוקדמת שלהם.

במחקר נוסף, משנת 2008, ביצעו נבדקים מספר מבחני אינטליגנציה בתנאים שונים. המחקר הראה שנבדקים שעודדו אותם לתרץ את הביצועים הגרועים שלהם (לדוגמא ע"י האשמת הרעש בחדר הבחינה), שמרו על רמה גבוהה של דימוי עצמי, אבל היו גם בעלי מוטיבציה נמוכה יותר לשפר את ביצועיהם.

התנהגות של הכשלה-עצמית, היא ברוב המקרים שגרתית ומעודנת כל כך עד שאנחנו לא שמים לב שאנחנו מבצעים אותה בפועל. חישבו על מנהל שצריך להעביר מצגת גדולה ו"לא מצליח" להתכונן ולהערך כמו שצריך לקראתה, או על אנשים שדוחים עבודה על פרוייקטים בגלל ש"אין להמסורם מספיק זמן" כדי לעשות את הפרויקט באיכות מספיק טובה או אולי על אנשים שיוצאים "לקרוע את העיר" ולא ישנים מספיק לפני יום של פגישות גורליות.

במאמר שפורסם בהרווארד ביזנס ריוויו (HBR) ב 2010, הגדיר פרופ' ג'פרי פפר את ההתנהגות של הכשלה-עצמית (הימנעות מהכאב שבכישלון אפשרי, ע"י ויתור מראש על הניסיון להתמודד), כאחד משלושת המחסומים הגדולים ביותר, המונעים התפתחות מקצועית, מימוש פוטנציאל אישי והתקדמות לקראת ביצועי שיא.

ומה איתכם ? יכול להיות שגם אתם מכשילים את עצמכם לפעמים, ככה בלי כוונה, בלי לשים לב ?…

יכול להיות שגם אתם מחבלים ביכולת שלכם להתפתח, לממש את עצמיכם, להיות מאושרים יותר, להגיע לביצועי השיא שלכם ?

הנה חמישה כלים פשוטים שיעזרו לכם להתמודד ולהתגבר על החשש שתכשילו את עצמיכם…

1. שימו לב לסימני האזהרה. האם אתם מקטינים את המאמץ שלכם ? האם אתם מייצרים רשימה של תירוצים כדי לא להתמודד ? האם יש לכם משימה חשובה לבצע ואתם מוצאים את עצמיכם מתעסקים במקום זה בהסחות דעת כמו בדיקה בלתי פוסקת של מיילים, שוטטות בפייסבוק או עוד ניסיון לעלות רמה בקנדי קראש? האם אתם מעורבים יתר על המידה בהתנהגויות שעלולות לפגוע בשיקול הדעת והריכוז שלכם כמו אלכוהול וסמים ?, כל אלה סימנים לכך שאתם מעורבים בהתנהגות של הכשלה-עצמית. נכון, כל אחד חייב לעשות הפסקות במהלך היום כדי לנהל את רמות האנרגיה שלו וחשוב גם לבלות ולהנות מהחיים, אבל ההתנהגויות האלה יכולות להיות רמז לכך שאתם עולים על מסלול של הרס עצמי. תשומת לב וערנות יכולים לעזור לכם "לחזור למוטב".

2. השתמשו בשאלות "איך…" כדי לעזור לכם לייצר מטרות במקום תירוצים. המחקר מראה שהמחשבות שלנו במהלך הכשלה-עצמית יכולות באותה קלות להפוך למוטיבציה לפעולה. כשאנחנו מתלבטים בשאלה מה היה יכול להיות יותר טוב או מזהים מכשולים וקשיים בדרך, אנחנו אוספים מידע בעל ערך רב. מצאו משתנים שנמצאים תחת שליטתכם וראו מה אתם יכולים לעשות בנוגע אליהם. לדוגמא: למחשבה "אני לא טובה בראיונות" יכלה עדי להגיב בשאלה "איך אוכל להיות טובה יותר בראיונות ?" דבר שהיה מוביל לחיפוש אקטיבי אחר דרכים להשתפר בראיונות, תרגול של יכולות אלה וקבלת פידבק מאנשי מקצוע.

3. הבחינו ונהלו את הרגשות השליליים שלכם. השימוש בשאלות "איך…" כדי לתת לנו מוטיבציה במקום לייצר תירוצים, עלול להוביל לפעמים גם לרגשות שליליים כמו אכזבה וכעס עצמי. לדוגמא: השאלה "איך אוכל להיות טובה יותר בראיונות ? יכולה להוביל את עדי לפתרונות אבל עלולה להוביל גם לכעס עצמי ותסכול שמקורם במחשבה "מדוע עד עכשיו לא עשיתי שום דבר בנושא !" הכעס העצמי ותחושת התסכול הללו עלולים לחבל מאוד במוטיבציה של עדי. אם תוכלו להבחין ברגשות השליליים ולהיות עדינים כלפי עצמיכם בזמן שאתם מתמודדים איתם, יש סבירות גבוהה יותר שתוכלו לעבור להתנהגות חיובית ומעצימה.

4. פתחו מומחיות. הכשלה-עצמית שכיחה יותר כאנחנו מנסים לבצע משימה, באיכות גבוהה, במטרה להימנע מפידבק שלילי ממקורות חיצוניים, כמו לדוגמא ביקורת מחברים או עמיתים לעבודה. הסיכוי נמוך יותר שנכשיל את עצמינו בתחום שאותו אנחנו אוהבים ובו אנחנו מתמחים. לכן, אחת הדרכים להימנע מהכשלה עצמית היא ע"י פיתוח מומחיות בתחום שחשוב לנו. בדרך זו נתחבר למוטיבציה הפנימית שלנו, נלמד, נצמח ונממש טוב יותר את הפוטנציאל שלנו.

5. העזו !  חייבים להגיד שגם אם נעשה את כל מה שאנחנו יכולים ונשקיע את כל המאמצים, לפעמים התוצאות לא יהיו כפי שנרצה. אבל, ע"י לקיחת "הסיכון" אנחנו מאפשרים לעצמינו לא רק את האפשרות להיכשל אלא בעיקר את האפשרות ללמוד, לצמוח להגשים ולהצליח. אם לא נעז לנסות אין שום סיכוי שנצליח ונשפר את ביצועינו. שאלו את עצמיכם, איזו מהאפשרויות תכאב לכם יותר ? להתאכזב מדי פעם או לא לנסות, לא להתאכזב אבל להסתכן בכך שלעולם לא תגיעו לביצועי השיא שלכם ? שלא תגשימו את הפוטנציאל האמיתי שלכם ?

זכרו ש:

"להעז זה לאבד את שיווי המשקל באופן זמני.  לא להעז זה לאבד את מי שאתה."

(סורן קירקגור)

 מאחל לכם יום של עשייה והצלחות :-)

                                                                                                            עופר אטד.

תגובות יתקבלו בשמחה…

נהניתם לקרוא – תנו בלייק.

חושבים שגם אחרים יכולים להרוויח מקריאת המאמר – שתפו.

רוצים לגלות איך תוכלו להגיע לביצועי שיא בעזרת כלים מדעיים – לחצו כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>