פסיכולוגיה חיובית

פסיכולוגיה חיובית הוא זרם בפסיכולוגיה העוסק בחקר האושר והשגשוג האנושי (מכונה גם "מדע האושר"). בניגוד לפסיכולוגיה הטיפולית הקלאסית שהתמקדה בזיהוי פתולוגיה נפשית ובטיפול בה, פסיכולוגיה חיובית מתמקדת בטיפוח חוזקות האדם, החוסן הנפשי והצמיחה של בני האדם.

הפסיכולוגיה החיובית שמה לה כמטרה לחבר בין הידע אשר מצטבר ב"מגדל השן" באקדמיה ולהביא אותו אל בני האדם ברחוב: לתרגם ממצאים מחקריים חשובים לכלים פרקטיים בהם יכולים בני האדם להשתמש בקלות בחיי היום יום ולהפוך אותם לנגישים לכלל.

תאוריות העוסקות באושר ובשגשוג האדם הופיעו כבר בשנות ה -50 ע"י פסיכולוגים הומניסטים כדוגמת: מאסלו, רוג'רס, הורני ואנטונובסקי אבל הפסיכולוגיה החיובית כתחום מחקר ממוקד ומובחן מוסדה באופן רשמי בשנת 1998 בעת כהונתו של מרטין סליגמן כנשיא אגודת הפסיכולוגים בארה"ב (APA).

מסיום מלחמת העולם השנייה התמקד המחקר בפסיכולוגיה במחלות נפש והפסיכולוגיה החיובית שמה לה כיעד להחזיר את האיזון במחקר ע"י הגדלת המחקר אשר מתמקד בהיבטים החיוביים בחיי האדם כגון: אושר, שמחה ושביעות רצון.

חשוב להדגיש שהפסיכולוגיה החיובית אינה הפיולוגיה (Happyoligy). הפסיכולוגיה החיובית אינה מעודדת אושר תמידי, מנותק מהמציאות, אלא מעודדת התייחסות לכל טווח הרגשות והתחושות מתוך הבנה שלרגשות חיוביים, כמו גם לשליליים, קיימת חשיבות רבה להשרדותו, התפתחותו ושגשוגו של האדם. הבחנה חשובה נוספת יש לעשות בין הפסיכולוגיה החיובית ובין תנועות וסדנאות העזרה העצמית והניו-אייג' (ביירון קייטי, אנטוני רובינס, הסוד, לנדמרק, הומניקיישן וכד') שהתכנים שלהן לא מבוססים על מחקר.

הפסיכולוגיה החיובית מדגישה את המיקוד בדברים שעובדים, בהצלחות, בחוזקות וביכולות האדם. מיקוד זה מוביל לבניה של חוסן נפשי המשמש כמגן בהתמודדות עם קשיים ומניעה של מחלות נפש. הפסיכולוגיה החיובית מכוונת לעודד צמיחה, חוסן נפשי ושגשוג בכלל האוכלוסיה ומהווה למעשה התערבות למניעה מוקדמת של מחלות ע"י הגדלת יכולת ההתמודדות.

ב- 10 השנים האחרונות הפכה הפסיכולוגיה החיובית לזרם חברתי אשר הוביל להופעה של ארגונים, קבוצות ותוכניות לימוד אקדמיות רבות.

בין החוקרים והמרצים המובילים כיום בעולם הפסיכולוגיה החיובית ניתן למנות את (בסוגריים הפעילות/תחום המחקר):מרטין סליגמן (מייסד הפסיכולוגיה החיובית, חוזקות, אופטימיות נלמדת), מיהלי ציקזנטמיהאהי (ראש תוכנית הדוקטורט בפסיכולוגיה חיובית באונ' קלמונט, תאורית הזרימה), אד דיינר (תאורית הרווחה הסובייקטיבית), ברברה פרדריקסון (תאורית הרחב ובנה), קרן רייביץ' (תאורית החוסן), כריסטופר פיטרסון (חוזקות), דיויד קופריידר (חקר מוקיר), ריצ'רד שניידר (תאורית התקווה), קנון שלדון (תאורית התאמת העצמי), רוברט אמונס (הכרת תודה), אדווין לוק (תאורית הצבת מטרות), אלן לנגר (מיינדפולנס), ג'ון קבט-צין (מיינפולנס), סוניה לוברמיסקי (ארכיטקטורת האושר), טל בן שחר (לימד בין השנים 2003-2006 פסיכולוגיה חיובית באונ' הארווארד, הקורס הגדול ביותר בהיסטוריה של האוניברסיטה).

 

לקרוא עוד אודות עופר אטד – לחצו כאן

קישור לעמוד מרכזי מחקר בפסיכולוגיה חיובית ופסיכולוגיה אימונית

קישור לעמוד תוכניות לימוד אקדמיות בפסיכולוגיה חיובית ופסיכולוגיה אימונית

קישור לעמוד ארגונים בפסיכולוגיה חיובית ופסיכולוגיה אימונית

קישור לעמוד ירחונים מקצועיים בפסיכולוגיה חיובית ופסיכולוגיה אימונית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>